כבר לפני שלושת אלפים שנה גילה האדם את סגולותיו של מנגולד. גידלו אותו בבבל העתיקה, במצריים, ביוון וברומא העתיקה הוא היה ידוע בשם "כרוב רומי". כיום מגדלים את מנגולד ברוב מדינות אירופה, באמריקה, הודו, יפן והוא מאוד פופולרי במטבח האיטלקי.

סלק עלים או מַנְגוֹלְד הוא זן של סלק אשר בוית להשגת עלים וגבעולים בעלי ערך תזונתי גבוה, על חשבון השורש, שאינו מזין כמו העלים. זאת בניגוד לסלק, בו השורש הוא החלק המזין. עליו של סלק העלים ירוקים וגבעולי זנים שונים שלו הם אדומים, צהובים או לבנים.

המנגולד מקובל במטבח הים-תיכוני ובמטבח הערבי. לעלים הצעירים טעם מריר קמעה והם עשויים לשמש לסלט טרי. עלים בוגרים נאכלים לאחר בישול, למשל ברוטב לפסטה, בתבשיל מוקפץ ובמאפים כגון פשטידה, טארט. הבישול גורם לירק לאבד את הטעם המריר ולרכוש טעם מעודן מזה של תרד מבושל.

המנגולד מכיל ויטמינים A, K ו-C בשיעור גבוה. הוא עשיר גם במינרלים, סיבים תזונתיים וחלבון.

סימון תזונתי ל-100 גרם

קלוריות (אנרגיה)                   19 ויטמין A (מק"ג)                          306
חלבונים (גרם)                      1.8 סה"כ ויטמין B (מ"ג)                  0.815
פחמימות (גרם)                   3.74 חומצה פולית-ויטמין B9 (מק"ג)       14
מתוכן סוכרים (גרם)               1.1 ויטמין C (מ"ג)                              30
שומנים (גרם)                      0.2 ויטמין E (מ"ג)                            1.89
מתוכם שומן רווי (גרם)        0.03 ויטמין K (מק"ג)                          830
כולסטרול (מ"ג)                     0 סידן (מ"ג)                                    51
נתרן (מ"ג)                          213 ברזל (מ"ג)                                  1.8
סיבים תזונתיים (גרם)            1.6

עוד מהירוקים שלנו